<h1>בה"ג הלכ' תשעה באב ותעניות</h1>
<h2>דף ס:</h2>
תנו רבנן (ב"ב ס':) כשחרב הבית באחרונה רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין, נטפל להם רבי יהושע בן חנניה אמר להם בניי מפני מה אין אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין, אמרו לו בשר נאכל שכבר בטלו הקרבנות, יין נשתה שכבר בטלו נסכים, אמר להם אם כן לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות ולחם הפנים, איפשר בפירות, פירות לא נאכל שכבר בטלו בכורים, איפשר בפירות אחרות, מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים, שתקו, אמר להם בניי בואו ואומר לכם עצה, שלא להתאבל כל עיקר אי איפשר שכבר נגזרה גזירה, ולהתאבל יתר מדאי אי איפשר שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה, אלא כך אמרו חכמים, סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט, וכמה, אמר רב יוסף, אמה על אמה, והיכא, אמר רב חסדא כנגד הפתח, עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט, מאי היא, אמר רב פפא אפילו כסא דהרסנא, עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט, מאי היא, אמר רב פפא בת צידעא. (תהלים קל"ז, ה', ו') אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו' מאי על ראש שמחתי, אמר רבי יצחק זה אפר מקלה שבראשי חתנים. א"ל רב פפא לאביי היכא מנח ליה, א"ל הכי א"ר יצחק במקום תפילין, שנאמר (ישעיהו ס"א, ג') לשום לאבילי ציון וגו', וכל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בנחמתה שנאמר (שם ס"ו, י') שמחו את ירושלים וגילו בה וגו'.
